מזונות ילדים - הגיל קובע 

מזונות ילדים - הגיל קובע

מכוח סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע הדיין את מי וכיצד יש לחייב אדם במזונות ילדים, וזאת על פי הוראות הדין האישי אשר חלים עליו. סעיף 3 לחוק אומר:

(א)         אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה. 

(ב)         אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

הדין האישי החל על יהודים הוא הדין העברי שהשתנה והתפתח במהלך המילניום האחרון, כאשר בשנת: 150 לספירה עת החל הדיון על מזונות ילדים "בתקנת אושא", נקבע שהאב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6. באושא נאמר:

"דרש רבי עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה: אע"פ שאמרו אין אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים, אבל זן קטני קטנים. עד כמה? עד בן שש...".

הרמב"ם הוסיף בשנת: 1180 לספירה, והשולחן ערוך חיזק את דבריו בשנת 1600:

 ... חייב במזונות בניו ובנותיו הקטנים, עד שיהיו בני שש שנים."

"מכאן ואילך, מאכילן עד שיגדילו בתקנת חכמים; ואם לא רצה, גוערין בו, ומכלימין אותו, ופוצרין בו. אם לא רצה, מכריזין עליו בציבור ואומרין, פלוני אכזרי הוא, ואינו רוצה לזון בניו; והרי הוא פחות מעוף טמא, שהוא זן את אפרוחיו. ואין כופין אותו לזונם אחר שש".

בשנת: 1944 תוקנה תקנת הרבנות הראשית תש"ד, ובה נקבע שהאב חייב לספק את המזונות ההכרחיים של הילדים עד גיל 15 ולא עד גיל 6 כפי שהיה קודם לכן. בתקנה נכתב:

"כשם שמאז ומעולם עד היום הזה היה כח בית דין של ישראל יפה לחייב את האב בחיוב משפטי גמור, ולכופו בממונו ובכל הכפיות האפשריות החוקיות לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של שש שנים, כך יהא מעתה ואילך כוחם יפה לחייבו בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו ובכל הכפיות האפשריות החוקיות לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של חמש עשרה שנה."

בשנת: 1994, פסק השופט מאיר שמגר (נשיא בית המשפט העליון דאז) בע"א 4480/93 שחובת האב למזונות הילדים בתקופת השירות הצבאי תצטמצם לשליש מהסכום ששילם מזונות לילדים בגיל 15-18, כל עוד הם סמוכים על שולחן האם.

לסיכום, אב חייב במזונות ילדיו באופן מלא לכיסוי כלל צורכיהם ההכרחיים עד גיל 15. מגיל 15 ועד גיל 18 חייבים שני ההורים במזונות הילדים מדין צדקה על פי צורכי הילד וביחס בין ההכנסות הפנויות שיש בין ההורים. מגיל 18 עד תום השירות הסדיר בצה"ל חייב האב בשליש מתשלום המזונות בתנאי שהילדים סומכים לשולחן האם.

יש להעיר שהתפתחות הדין והפסיקה של המילניום האחרון מצביעים על עליה במחויבות האב לדמי מזונות הילדים, דבר אשר הולך ביחס הפוך לנורמה החברתית של המילניום האחרון אשר מקדמת נשים לעבוד ולהשתכר מחוץ לבית. האבסורד בכך עוד מתחזק כאשר אמידות האם, גדולה ככל שתהיה, לא תעמוד לזכות האב העני בתשלום המזונות המינימאליים שיפסקו לו לשלם לילדים עד גיל 15.